תקשורת היא העברת מסרים בין אדם אחד לאחר. תקשורת יכולה להיות מילולית ולא מילולית. תקשורת מילולית היא שפה דבורה או כתובה ואילו תקשורת לא מילולית כוללת הצבעה, מחוות גוף שונות, הבעות פנים וגם הפקת קולות.
מה עושים כשהמטופל לא מדבר?
מה עושים במקרה שהמטופל לא מדבר, לא מהנהן וגם לא ממש רואה...??
משתמשים בתקשורת חליפית- זה לוח ראשוני, home made קרטון רחב, עליו הדבקנו שני סוגים של סקוצ'ים (כן, כן, מהמטבח!) - בצד ימין סקוצ' נעים ורך שמייצג תשובה חיובית ובצד שמאל סקוצ' גס ומחוספס, מייצג תשובה שלילית. למקרה שיסיט את מבטו ויראה, כתבתי גם המילים למעלה.
תרגול השימוש בלוח
בתרגול השימוש בלוח, אני שואלת שאלות סגורות (שאלות שהתשובה עליהן היא כן / לא) שאנחנו יודעות את התשובה עליהן - למשל - עכשיו האור דלוק? אתה יושב על כסא? אתה נשוי? ד' זו אשתך? ועוד..
אם אשאל אותו שאלה שאינני יודעת את התשובה עליה (אתה רעב? כואב לך?) לא אוכל לאמת את התשובה. לכן בשלב הראשוני של ההיכרות עם הלוח, מומלץ לשאול בעיקר שאלות שאני יודעת את התשובה עליהן.
הלוח נשאר במקום קבוע, אחרי בדיקה שהיד (האחת המתפקדת) מגיעה לשני המיקומים (מבחינת טווח התנועה). בהתחלה צריך להחזיק את היד ולתת לו להרגיש את המרקם תוך אמירת "כן" ולאחר מכן לעבור שמאלה, "לא" ולתת לו להרגיש את המרקם - כדי שיבחין ביניהם.
חשוב לזכור ששאלות סגורות הן תקשורת בסיסית מאד. תמיד נשאף להרחיב את התקשורת, במידת האפשר.
רוצים לדעת עוד על תקשורת חליפית? יש לכם רעיונות נוספים ללוחות? מוזמנים להגיב, לשאול ולפנות, אני כאן